שאלתי את הילה לפני כמה חודשים – נו אז איך חוגגים ?

אמרה לי – בוא נוותר על חגיגה, אני כבר אהיה עם בטן לפני הלידה,

אפשר לדלג על ההפקות, לחסוך בהוצאות

בוא נעשה משהו אינטימי, רק אתה אני והבנות

 

ובכל זאת, זה יומולדת 40 אמרתי לה, בערך חצי מהחיים,

בואי נעשה משהו קצת מיוחד, בואי נשתף עוד אנשים

 

אך הילה המשיכה וחזרה ואמרה,

עזוב אותך מדברים גדולים, לא רוצה הפקה.

"אתה יודע מה" הציעה – נלך עם כמה חברים קרובים לים

אני אכין את השניצלים ומעמולים גם,

נעשה מדורה עם פויקה, אתה תאסוף עצים,

אירוע סולידי – בלי להגזים

 

תקשיבי הילה, אמרתי אני, 40 זה לא סתם, זה פרק בחיים,

תני לי צ'אנס לפרגן לך, מבטיח לא להגזים.

 

טוב, הסכימה, אז נלך על מסעדה,

לא משהו fancy, לא גורמה ובלי מנות יוקרה,

משהו מינימליסטי אבל אתה יודע מה,

אם כבר אז בנווה-צדק – שתהיה גם אווירה !

 

מעולה אמרתי, והלכנו לתור פה בשכונה,

מצאנו לא רחוק מכאן מסעדה קטנה צנועה ונחמדה.

פסטה בשמנת, צ'יפס בצורת חיוכים,

מלצר עייף או שניים – העיקר שחוגגים,

 

ובדרך חזרה לאוטו, ואנחנו כבר די מרוצים,

אמרנו - נציץ רגע לדלאל, רק כדי לשלול ולהיות בטוחים,

להתרשמות בלבד, לא ניבהל מהמחירים

 

או אז נכנסה הילונת בפתח המקום, אורו עיניה והיא קלטה –

גזיבו עם פרופיל עתיק, ריהוט מסוגנן לגינה,

דק מעץ, גוון מושלם של תאורה,

העץ הוא מלא, הפרופיל אמיתי מברזל,

הדק בגובה המושלם ויש יופי של נישות וצל

 

ג'רי מצאנו ! מפה לא זזים,

החלל הזה מושלם, העיצוב מתאים,

יש פה סטייל, סגנון, ירידה לפרטים,

למה אתה מחכה, שלח כבר הזמנה למשפחה ולחברים,

 

אבל הילה, אמרתי אני,

מה עם המסעדה הקודמת ? ומה עם המחירים ?

אולי נחזור לפויקה על הים ? אולי קפה על גחלים ?

אפשר הרי לוותר על ההפקות, לחסוך בחגיגות,

בואי נעשה משהו אינטימי – רק את, אני והבנות.

 

חמוד שלי אמרה לי אז הילה,

תוך שהיא מתחילה כבר לארגן מחדש

את הריהוט ואת סידור הישיבה,

גיל 40, זה פרק בחיים, זה לא סתם,

הכול חייב להיות מושלם,

תפרגן לי קצת, מה לא מגיע ?

תוציא את הארנק ובוא תסגור את האירוע !